בית ביאליק - מוזיאון ארכיון מרכז תרבות

בִּכְרַכֵּי יָם בִּמְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ

יֵשׁ – בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בָּעוֹלָם! –

אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים כַּעֲנָקִים,

עַםָ רָם – מִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם.

וְאַנְשֵׁי פְּלָאוֹת הֵמָּה כֻלָּם,

מֵהֶם כָּל דָּבָר לֹא יִפָּלֵא;

בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה יַעֲשׂוּ מְדִינָה,

וּבְבֹהֶן יָדָם – עוֹלָם מָלֵא…

גַּם עַתָּה, אֹמְרִים, - לֹא, מַכְרִיזִים! –

כְּבָר מוּכָן הַכֹּל שָׁם בְּוִינָא; -

מִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים וְדַקִּים חֲמִשָּׁה –

וּתְהִי, לְמַזָּל טוֹב, מְדִינָה!..

וּמְבַשְּׂרִים יוֹצְאִים – לֹא, הֵם רָצִים! –

וּשְׁקָלִים אֹסְפִים, אֹסְפִים, אֹסְפִים;

וְעַל הַנִּסִּים, עַל הַפֻּרְקָן

הֵם כֹּתְבִים סְפָרִים, כֹּתְבִים, כֹּתְבִים.

וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ מְדִינָה!

וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים! –

קְנוּ, קְנוּ יְהוּדִים בְּנֵי רַחֲמָנִים!

בְּזוּזִים שְׁנָיִם, זוּזִים שְׁנָיִם!

וּבְעוֹד הֵד פַּעֲמֵי הָעֲנָקִים

בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת וּבָרְחוֹבוֹת –

אֲנַחְנוּ חֲגָבִים נִסָּתֵרָה –

מֵרָחוֹק נִשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת…

(חלק ב' של השיר “ילדות”)