בית ביאליק - מוזיאון ארכיון מרכז תרבות

אָלֶף-בֵּית

חיים נחמן ביאליק

משֶׁה, שְׁלֹמֹה –

אִישׁ לִמְקוֹמוֹ!

כְּבָר הִגִּיעָה עֵת!

כְּבָר הִגִּיעָה עֵת!

רַב לָשׂוּחַ,

דַּי לָנוּחַ –

נִלְמַד אָלֶף-בֵּית!

נִלְמַד אָלֶף-בֵּית!

אוֹת לָאוֹת

וְקַו לְקַו,

וּבֵינְתַיִם

תִּהְיֶה רָב!



אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמָטָּה,

פָּסוּק רִאשׁוֹן נִלְמַד עָתָּה:

אָלֶף, בֵּית, גִּימֶל, דָּלֶת –

מִי הֶחָכָם הוּא יִמָּלֶט!

שְׁנוּ, שַׁלֵּשׁוּ,

אַל תַּחֲרִישׁוּ

מִי הֶחָכָם הוּא יִמָּלֶט!



שְׁתַּיִם לְמַעְלָה וּשְׁתַּיִם לְמָטָּה,

פָּסוּק שֵׁנִי נִלְמַד עָתָּה:

הֵא, וָו, זַיִן, חֵת –

עַם הָאָרֶץ חָשׁוּב כְּמֵת!

שְׁנוּ, שַׁלֵּשׁוּ,

אַל תַּחֲרִישׁוּ

עַם הָאָרֶץ חָשׁוּב כְּמֵת!



שָׁלֹש לְמַעְלָה, וְשָׁלֹש לְמָטָּה,

פָּסוּק שְׁלִישִׁי נִלְמַד עָתָּה:

טֵת, יוּד, כָּף, לָמֶד –

תְּחִלָּה תִּלְמַד וְאַחַר תְּלַמֵּד.

שְׁנוּ, שַׁלֵּשׁוּ,

אַל תַּחֲרִישׁוּ

תְּחִלָּה תִּלְמַד וְאַחַר תְּלַמֵּד.



אַרְבַּע לְמַעְלָה וְאַרְבַּע לְמָטָּה,

פָּסוּק רְבִיעִי נִלְמַד עָתָּה:

מֵם, נוּן, סָמֶךְ, עַיִן –

אִם אֵין תּוֹרָה – קֶמַח אָיִן.

שְׁנוּ, שַׁלֵּשׁוּ,

אַל תַּחֲרִישׁוּ

אִם אֵין תּוֹרָה – קֶמַח אָיִן.



חָמֵשׁ לְמַעְלָה וְחָמֵשׁ לְמָטָּה,

פָּסוּק חֲמִשִּׁי נִלְמַד עָתָּה:

פֵּא, צָדֵי, קוּף, רֵישׁ –

דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשׁוּלִים לְאֵשׁ!

שְׁנוּ, שַׁלֵּשׁוּ,

אַל תַּחֲרִישׁוּ

דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשׁוּלִים לְאֵשׁ!



שֵׁשׁ לְמַעְלָה וְשֵׁשׁ לְמָטָּה –

פָּסוּק אַחֲרוֹן נִלְמַד עָתָּה:

שִׁין, תָּו, שִׁין, תָּו –

שְׁנוּ, שַׁלֵּשׁוּ,

אַל תַּחֲרִישׁוּ

מִי שֶׁגָּמַר הוּא הָרָב!

 

איור ביאליק יושב לצד שולחנו בחדר העבודה מאת חיים גליקסברג

איור: חיים גליקסברג