כתב היד של ביאליק ל"אל הציפור" שהיה שירו הראשון שהובא לדפוס ב-1892 במאסף "הפרדס".
ביאליק החל בכתיבת השיר עוד בימיו כתלמיד ישיבה בוולוז'ין בשנים 1890-1891 והמשיך לשכללו ולתקנו ואף השמיט ממנו כ-44 שורות.
ביאליק נטש בחשאי את לימודיו בישיבה ועשה דרכו לאודסה שם קיבל את ברכתם של משה לייב לילינבלום ואחד העם שמבחינים בכשרונו הבולט של הצעיר האנונימי ומפנים אותו ליהושע חנא רבניצקי עורך "הפרדס".
רבניצקי עילעל בספקנות במחברת שיריו של הבחור הביישן והופתע מאיכותו של השיר "אל הציפור" על אף שהפרק הספרותי היה כבר ערוך ומוכן להדפסה הודיע רבניצקי בו במקום לביאליק ההמום כי שירו יכנס ל"פרדס".
פרסום שירו בבטאון היוקרתי של אצולת סופרי אודסה לצידם של אחד העם מנדלה מוכר ספרים ושלום עליכם הקנו לביאליק מעמד מטאורי וערר סקרנות בקרב קהל הקוראים שהמתין בשקיקה לשיריו ההבאים.
במהדורת היובל של שירי ביאליק שראתה אור ב-1923 מופיע "אל הציפור" כראשון השירים ומאז הפך להיות השיר הפותח של כל מהדורות שירי ביאליק שבאו אחריו.
