לוגו בית ביאליק

בירוא יערות

במשך קרוב לחמישים שנה בוראו כ-20 אחוז משטחי יער האמזונס בברזיל. בשני העשורים האחרונים הביא הרס היערות לעלייה שהגיעה עד ל20% בכמות גזי החממה העולמית.

ליערות תפקיד משמעותי בספיגת פחמן דו חמצני, אחד מגזי החממה שמונע פליטת חום מכדור הארץ לחלל וכך תורם להתחממות הגלובלית.

כמעט כל שריפות היער באמזונס נגרמות בידי אדם, בעקבות השתלטות בלתי חוקית מצד כורתי עצים מקומיים, העדר פיקוח והגנות, וביטול הענישה על ידי השלטון המקומי.

כריתה ושריפה של יערות מתבצעת בעיקר לצורכי מרעה בקר וחקלאות, אך מנוצלת גם לתעשייה ותשתיות. הרס היערות כרוך בהשמדה של בתי גידול אקולוגיים והכחדת מינים ביולוגיים. 

בחודש אחד בלבד, בשנת 2022, כרתה ברזיל יערות בשטח הגדול פי 7 משטח מנהטן.


מקור: מכון דוידסון, כלכליסט

***

מתוך הפואמה 'הבריכה' / חיים נחמן ביאליק

אֲנִי יוֹדֵעַ יַעַר, וּבַיַּעַר

אֲנִי יוֹדֵעַ בְּרֵכָה צְנוּעָה אַחַת:

בַּעֲבִי הַחֹרֶשׁ, פְּרוּשָׁה מִן הָעוֹלָם,

בְּצֵל שֶׁל-אַלּוֹן רָם, בְּרוּךְ אוֹר וְלִמּוּד סַעַר,

לְבַדָּה תַּחֲלֹם לָהּ חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ

וְתַדְגֶּה לָהּ בַּחֲשַׁאי אֶת-דְּגֵי זְהָבָהּ –

וְאֵין יוֹדֵעַ מַה-בִּלְבָבָהּ.

הפואמה 'הברכה' של ביאליק ראתה אור באוקטובר 1905 בירחון 'השילוח', ולאורך דורות עוררה את דמיונם של קוראים ומבקרים שתהו על אופיה החידתי. התיאור המיסטי והמהפנט של ברכה בלב יער, מוארת עם ליל באור ירח כסוף ומנצנצת בבוא היום בזוהר שמש - על רקע ערפילי ועטוף סודות - הוא אחד מפסגות היצירה של שירת הטבע הביאליקי, המעמידה במרכז את הטבע כאנלוגיה ליחסי אני-עולם.