אני ואתה

ליטל רובינשטיין, צילום: תום פורת

האמנים המשתתפים: רפאת חטאב, גבי קריכלי, וליטל רובינשטיין

  נַדְנֵדָה 

   נַד, נֵד, נַד, נֵד

   רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!

  מַה לְמַעְלָה?

  מַה לְמָטָּה? –

  רַק אֲנִי,

  אֲנִי וָאָתָּה;

  שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים

  בַּמֹּאזְנָיִם

  בֵּין הָאָרֶץ

  לַשָּׁמַיִם.

שיר הילדים "נדנדה"  הוא מהשירים החביבים על הורים וילדים ומושר לדורות מאז פורסם ב1933[i] והולחן בידי  דניאל סמבורסקי (1909 – 1977). השיר הוא גרסה שניה לשיר קצר יותר שפורסם כבר ב 1906 באודסה[ii] . בגרסה המוכרת הוסיף ביאליק את השורות

מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? – 
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם

בשש שורות אלו העניק  ביאליק לשיר משמעות הומניסטית עמוקה בהרבה מהחביבות הקלילה שאופפת אותו .

 ביאליק מתייחס לאיסורים שהמדרש מטיל על חשיבה ומשיב להם. במסכת חגיגה, פרק ב  נכתב " אין דורשין ... במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ....בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם..." כלומר שאלות על מה שהיה לפני בריאת העולם ועל מה שנמצא בשמים ובשאול אינן צריכות להישאל. ביאליק משיב ב "אני ואתה", אנו בני האנוש, הדהוד ל"אני ואתה", חיבורו החשוב (Ich und Du) של מרטין בובר מ  1923. בובר דיבר על משמעות יחסים הנעים בין קרבה להזרה  כשקרבה מובילה להתפתחות רוחנית.

ביאליק הוסיף לשירו את השורה " שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים בַּמֹּאזְנָיִם" – היחס, לכל ברייה, כאל שווה. את המסר, שגם היום אינו מושרש  עטף במתיקות של שיר ילדים.

העבודות של רפאת חטאב, גבי קריכלי, וליטל רובינשטיין עוסקות באיזון, שוויון והחיפוש המתמיד אחר ערכים אלו .

חטאב תרגם לערבית את השורות  "אֲנִי וָאָתָּה / שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים / בַּמֹּאזְנָיִם"  ומשתמש בהן, כתובות כתב ערבי קליגרפי, במשחק הרכבה מעץ ובו מוזמנים הצופים לשחק.  

בעבודה אחרת, ״המְכַנֵס״ הוא מצמיד זרועות לבית ביאליק, מאניש את הבניין לישות, חובקת ומזמינה לכל הבאים בשעריו. ב"העץ של אודין - בין הארץ לשמיים", עבודת טקסטיל ומתכת, חטאב מדבר על מקום בתווך, בו יכול להתקיים שווין שספק אם יכול להיות במקום אחר  חטאב מתייחס לדמותו של אודין, אל נורדי עתיק שהוא אל המלחמה אך גם אל השירה והחכמה, ומתוך הניגודים, במקום שהוא בין הארץ לשמיים, צומחת יצירה.

ליטל רובינשטיין, יוצרת עבודות קינטיות או כאלו שפוטנציאל התנועה בהן בולט. בעבודות , "ואלס" , "Meme"  ו" מה למטה- מה למעלה" היא משתמשת בצבע ורוד תמים ומתבוננת במתח המתמיד המלווה יחסים.

מערך זרועות אחוזות – מתנגשות יוצרות דגם חוזר ב"ואלס "– עבודת רצפה, (הדפסה דיגיטלית) בדיאלוג עם מסורת שטיחי האריחים שאפיינה בתים רבים בתל אביב ומצויה גם במרפסת בית ביאליק. הדגם אמביוולנטי: זרועות אחוזות זו בזו ספק בתמיכה ספק באגרסיביות. רובינשטיין יצרה דגם שמדבר על יחסי קרבה – הזרה. הזיקה לעבודות הטפטים של אי ויוי , מהאמנים הבינלאומיים הבולטים מודעת. אי ויוי, אמן פוליטי מובהק, מדבר על ניכור מוחלט, רובינשטיין מותירה מקום לספק ואולי חזרה לקרבה.

בעבודה הקינטית Meme (תופעה התנהגותית תרבותיות שמתפשטת דרך חיקוי) יצרה מעגל זרועות של בובות הסובבות זו אחר זו, תרות  אחר קשר ונגיעה.

Between היא מטוטלת שרובינשטיין בנתה לפי עקרון "מטוטלת פוקו", בעזרתה הוכיח המדען הצרפתי לאון פוקו שכדור הארץ מסתובב סביב צירו.  המטוטלת מנסה לשמר  כיוון תנועה קבוע במרחב, אך סיבוב הארץ יוצר מסלול תנועה משתנה. רובינשטיין יצרה היסט בתנועת המטוטלת כאשר כדור מסתובב ואמור לפגוע בביצה אך בשל מגנט לעולם לא יפגע בה, כלומר היא מנציחה מצב בינים.

העבודות של גבי קריכלי נעות על ציר שבין הסיפורי, לאבסורדי ולמשחקי בכניסה לבית ביאליק, לצד המראה ניצבים כשומרים, כרוביות: האחת מפוליאוריטן והשנייה מבטון, יציקות זהות שהאחת קלה מאד, בצבע כשל כרובית והשנייה אפורה וכבדה. למרות הדמיון, שני האובייקטים אינם שקולים.

""Majority Decision , (החלטת הרוב), עבודה המוצגת בחדר העבודה של  ביאליק הוא פסל עץ דימוי ספינה שנישאת על קשת גדולה השעונה על הקיר כמו ספינת מפרשים ויקינגית שעלתה על שרטון, ושריד מפרש כתום מקופל על אחד מתרניה שנטה על צדו. הסירה שעלתה וירדה, שומרת על איזון ונדמה שיש בה, מכוח הקשת עוד יכולת לנוע, לצאת להפלגות. 

       לצד גרם המדרגות, פסל עץ גדול, המטפס מקומת הקרקע לקומה העליונה. מדובר בהיבריד כהכלאה בין מכשיר חפירה לבין סירה, שמתכתב עם קו המדרגות המתעגל, מדגיש את החיבור בין הקומות העליונה והתחתונה. בפיסול העץ של קריכלי פרטים שכמו מחשבות אסוציאטיביות שייכות לא שייכות לגוף העבודה המרכזי, אתרים קטנים של יופי שיגלה רק המתבונן מקרוב.

פסל עץ של קריכלי, הנראה כאסטרולאב, מאלו דרכם ניסו לפענח את סודות היקום, שכוב על האח בחדר ההסבה.

מַה לְמַעְלָה? / מַה לְמָטָּה? /...בֵּין הָאָרֶץ / לַשָּׁמַיִם.

 אוצרת התערוכה - ד"ר סמדר שפי

[i] חיים נחמן ביאליק, שירים ופזמונות לילדים, הוצאת דביר, 1933

[ii]ברגמן, חיים פנחס "הנדנדת" שפת ילדים ספר לימוד לקריאה ולכתיבה עם ציורים  1906