לוגו בית ביאליק

חרקים וחסרי חוליות

כחמישית ממיני חסרי החוליות בעולם מצויים בסכנת הכחדה.

למרות העובדה שאינם מעוררי הזדהות בקרב הקהל הרחב, חרקים וחסרי חוליות מהווים עולם חי, מגוון, עשיר וצבעוני, שיש לו תפקיד חשוב בתפקוד הטבע.

ללא חסרי חוליות כמו תולעים וחיפושיות לא יתקיים בטבע תהליך של פירוק פסולת ומחזור חומרים החיוניים להזנה ולחקלאות. במדע אף שוררת הסכמה גורפת כי ללא חסרי חוליות ייעלם מקור המזון העיקרי של מינים רבים אחרים. קרוב לחמישית ממיני חסרי החוליות בעולם נמצאים כיום בסכנת הכחדה. אם חסרי החוליות ייעלמו מחר, בני האדם יעלמו אחריהם. 

היעלמות חסרי החוליות היא תוצר לוואי של הפיכת בתי הגידול הטבעיים לשטחי חקלאות, כמו גם תוכניות בנייה שחולשות על כל חלקה פנויה, וכן זיהום נרחב.

ללא דבורים ופרפרים לא תתקיים הפצת האבקה של צמחים המאפשרת גידול מזון. לפרפרים נשקפת סכנה מיוחדת בעקבות בנייה, שינויי אקלים ושריפות. בעשורים האחרונים מרבית המאמצים להשבת מיני פרפרים נדירים לא הביאו לתוצאות המיוחלות, ובמקרים רבים אף הסבו נזק חרף המשאבים הרבים שהושקעו.

יצור נוסף שעומד בסכנת הכחדה הנו הגחליליות. הגחיליליות מוכרות בהיותן מפיקות הבלחי אור וחיוניות למארג החיים האקולוגי. מלבד היותן מאביקות, הן משמשות גם כאמצעי הדברה ביולוגי למזיקים.  

בשנים האחרונות מתמעטות התצפיות של גחליליות, בעיקר בעקבות תהליכי פיתוח ועיור מואצים. נקבות הגחלילית רגישות במיוחד להיעלמות בתי גידולן, מפני שהן חסרות יכולת תעופה, ועל כן מוגבלות בתנועתן. לאחרונה, מתרבים המחקרים שבודקים לאן נעלמו הגחליליות, ואיך ניתן להחזיר את אורן לחשכת הלילה שלנו.

מקור: הידען, מכון ויצמן

***

מתוך אֶצְבְּעוֹנִי / חים נחמן ביאליק

"כָּל-הַלַּיְלָה עִם הַפַּנָּס

שׁוֹמְרָה לִי וּלְרֹאשִׁי עֵרָה

הַגַּחְלִילִית, יָאִיר נֵרָהּ"

(מתוך 'אצבעוני', שירים ופזמונות לילדים, 1933)

׳גחלילית׳ אחת מאלפי המילים בעברית שחידש ביאליק מתוך המקורות היהודיים.
לפי שיטתו של ביאליק אין צורך להמציא מילים חדשות אלא לגאול מילים רדומות מן המקורות ובכך ישמר רצף אורגני אמיתי של התפתחות שפה מתוך יסודותיה הלשוניים.
את המילה גחלילית חידש ביאליק מהמילה ׳גחלת׳ המופיעה בתלמוד וחיבר אותה עם המילה ׳לילה׳, שהרי מדובר בחיפושית לילית המפיצה את אורה בשעות החשיכה בלבד.



הַפֶּרַח לַפַּרְפַּר / חיים נחמן ביאליק

פַּרְפַּר, פַּרְפַּר,

פֶּרַח חָי,

רֶד-נָא מַהֵר,

שֵׁב עָלַי.

רֶד-נָא מַהֵר,

מְצֵה וּמְצֵה,

וּמִכּוֹסִי

טַל שְׁתֵה.

תְּפֹר מִצְּבָעַי

לְךָ מְעִיל,

כְּתֹנֶת פַּסִּים,

כַּנְפֵי גִיל.

שְׁנֵינוּ פְּרָחִים –

אָח וָאָח,

פִּרְחָךְ לִי

וּפִרְחִי לָךְ.


השיר נדפס לראשונה בברלין בשנת 1923 תחת הכותרת ׳פרפר׳ מתוך ׳ספר הדברים׳ בהוצאת ׳אופיר׳ אותה יסד ביאליק בשותפות עם הציירת המחוננת תום זיידמן פרויד ובעלה.
המונולוג הנאיבי בין הפרח החי  - הוא הפרפר, ובין הפרח זכה ללחן אלמותי של נחום ורדי והפך לנכס צאן ברזל של שירי הילדים בעברית.


לעמוד הראשי של 'ביאליק על הכדור' לחץ כאן.