רותם כהן סואיה
ספרה השמיני של המשוררת והמסאית שרון אס, הוא ספר נדיר ביופיו על אהבה וידידות, על כתיבה ודיבור, על החיים ועל המוות. הספר מורכב משיר ומ"מסהשיר", צורה בין-ז'אנרית ששרון אס המציאה בספרה היום שאחרי: מסה על פרידתו של סופוקלס מהשירה (אפיק, 2018), והכרוכה במעין מאבק – והתכה – בין רשויות הפרוזה והשירה. טקסט זה, שנכתב בקיץ 2021 בעת מגפת הקורונה, מגלם את העמדה הבן-זמנית של כלל יצירתה של אס, את הקשב העמוק של כתיבתה לעולמות מקבילים, ואת האינטימיות עם המרחב הקלאסי והחופש הגמור שהיא נוהגת בו באופן שמטשטש את הגבולות האסתטיים, ההכרתיים, ובראש ובראשונה הקיומיים, בין העתיקים והמודרניים.
משתתפים: שרון אס, מיכל בן נפתלי, עמל זיו, ענת זכריה ונועה שקרג'י.
מוזיקה: אבישי כהן
