בביקורו בא״י בשנת 1909 ארגנה הסתדרות המורים נשף פרידה לכבודו של ביאליק כשגולת הכותרת שהובטחה למשתתפים היא יצירה חדשה שטרם פורסמה פרי עטו של המשורר הלאומי אותה יקרא בפניהם בכבודו ובעצמו.
קהל המאזינים שקיוה לשמוע שיר תחיה חדש שנכתב תחת רושם הביקור, נחרד להאזין לסיפור אהבה המתרחש בעיירה אוקראינית בין נערה אסופית גויה בשם מארינקה ובחור יהודי בשם נח בנו של סוחר עצים.
היה זה הסיפור ״מאחורי הגדר״ שחיתוך העץ שלו המופיע כאן מתאר את מארינקה חובקת את תינוקם הרך מעשה ידי הצייר יוסף בודקו לקוח מתוך מהדורת היובל של כתבי ביאליק שראתה אור בברלין ב1923.
העסקן היפואי מנחם שינקין תבע את עלבון הקהל וקרא לעבר ביאליק:״ אליך ביאליק משוררנו הלאומי פונה אני בקריאת כאב מקרב לב. זכינו כי תבקר את ארצנו בעינך עין משורר, ראיתאת החורבן הגדולשל הארץ וגם ראית את עבודתנו, עבודת קומץ אנשים הממשיכים את מעשיהם מתוך אימוץ כל כוחות נפשם…ובכל זאת לפני עוזבך אותנו ואת ארצנו, בנשף הפרידה שנערך לכבודך,בנשף שאתה נפרד בו מהאנשים הנשארים כאן להמשיך את העבודה בארץ, לא מצאת לנכון, אתה משוררנו הלאומי להקריא באוזננודבר אחר זולת מעשה בגויה שקורושפינשטיכא שמה ובשקצה שלה מארינקה ובכלבה הנובח על יהודים באיזו עיירה נידחת ברוסיה״!
ביאליק הפסיק את נאומו והגיב בזעם: ״רבותי, הדבר אשר שינקין מאשים אותי בפני כולכם, אתם אשמים בו יותר ממני. הלא התחננתי לפני עורכי הנשף:אל תסדרו את הנשף לכבודי כי אין בפי מילה חדשה להגיד לכם על הרי יהודה… מה אני כי תלינו עלי?
ובנוגע לארץ ישראל החרבה והעזובה ששנקין מקונן עליה, אני יכול להבטיחכם שבסיפורי מארינקה לא הוספתי אף משהו על חורבנה״.
הערב נחתם בטעם מר של אכזבה ומבוכה אולם ״מאחורי הגדר״ הוכתר במרוצת השנים כאחד מסיפורי האהבה המרהיבים שנכתבו בשפה העברית.
תיאורי הנוף, הטבע, והיצריות העשירים והמסחררים ביופיים ועוצמתם המשתלבים בתוך בקורת חברתית נוקבת קיבעו את מעמדו כיצירת מופת ואת המשורר הלאומי כאמן פרוזה מחונן.
